את תיק דקל עיצבתי ב־2012. באותה תקופה גרנו בארה״ב, הייתי אמא צעירה לתינוק שלא ישן, והסריגה הייתה גלגל ההצלה שלי.

 

בחופשת הלידה החלטתי ללמד סריגה. רציתי לפגוש נשים, ולזכור מי אני מעבר להיותי אמא צעירה ומותשת. שלחתי את לחמי דרך הניוזלטר של הקהילה הישראלית בבוסטון ולשמחתי מהר מאוד התגבשה קבוצה מגניבה של נשים שהגיעו מדי שבוע ללמוד קרושה. חלקן חברות קרובות עד היום ורובן עדיין סורגות

 

את התיק עיצבתי כחלק מחומרי הלימוד של הסדנה. רציתי פרויקט שנוכל להתחיל ולסיים במסגרת זמן של מפגש או שניים. שיהיה שימושי ויראה איך תכים בסיסיים יכולים להפוך למשהו מלא חיים.

חלמתי על קיץ, חופש, שמש וים וזו היתה ההשראה לתיק שיכול להיות תיק חוף, גם סל קניות או סל לפיקניק.

במחשבה על סריגה מקומית, תרגמתי את ההוראות לעברית עבורכן והן זמינות עכשיו להורדה.
 

לצערי את התיק עצמו אני לא מוצאת... אולי נתתי אותו ואולי אבד. נשארו רק כמה תמונות דומות לזו. אם תסרגי אותו - תצלמי! ואפילו ישנן אקסטרה נקודות למי שתשלח תמונות עם סטיילינג וצילום איכותי לטובת הדוגמה.