מחר חולצה לבנה

אף פעם לא ברור אם זו חולצה לבנה חלקה, עם סמל בית הספר או בלי. המנהלת מעדיפה בדרך כלל חולצה חגיגית, אבל בקצב שבו ילדים גדלים קשה להצדיק קנייה של פריט שנלבש רק פעמיים בשנה.

בגלל שהיא כמעט לא חלק ממלתחת היומיום, בשעת האמת לא תמיד ברור איפה היא, אם היא עדיין במידה, ואם הכתם מהטקס הקודם באמת ירד. והתזכורת הזו מגיעה בדרך כלל כשכבר קצת מאוחר מדי לעשות משהו חוץ מלקוות שבבוקר תימצא בארון חולצה לבנה שאפשר לשלוח איתה ילד לבית הספר.

ובכל זאת, דווקא החולצה הזאת חוזרת בכל פעם שצריך לסמן חג, טקס או יום מיוחד.

החולצה הלבנה בטקס הישראלי

בתצלום מחגיגת ביכורים בבית ספר פיק"א בפתח תקווה עומדים ילדים בבגדים לבנים, וזרי פרחים על ראשיהם

ילדים בתהלוכת ביכורים. (צילומים: ניסן בן נעם, באדיבות ארכיון פתח־תקוה ע"ש עודד ירקוני)

ויקטוריה והכלה בלבן

הסיפור הפופולרי נוטה לייחס את שמלת הכלה הלבנה להמצאה של המלכה ויקטוריה בחתונתה עם הנסיך אלברט בשנת 1840. אולם הדימוי של הלבן בחתונות מורכב יותר. לפני שהשמלה הלבנה נעשתה מוסכמה רחבה, כלות לבשו גם שמלות בצבעים שונים: אדום, כחול, אפור, חום ואף שחור. נשים בעלות אמצעים מוגבלים בחרו לעיתים קרובות בשמלה שתוכל להמשיך ולשרת אותן לאחר החתונה כ“שמלה הטובה” ביותר שלהן.

חפצים מוזיאליים במוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון מלמדים שכלות ממשפחות מבוססות לבשו לבן עוד לפני 1840, אך בחירתה של המלכה ויקטוריה העניקה לדימוי תנופה חסרת תקדים. ויקטוריה בחרה בשמלת משי-סאטן בגוון שמנת מעוטרת בתחרה. הבחירה היתה קשורה לתמיכה בתעשיית התחרה והמשי האנגלית ולרצונה להראות ככלה ולא ללבוש גלימה מלכותית.

הדיווחים על החתונה, האיורים ועיתונות האופנה במחצית השנייה של המאה התשע עשרה הפיצו את הדימוי לקהל רחב. הלבן נעשה הדרגתית מזוהה עם חגיגיות ועם אידיאל של כלה, אך השינוי לא התרחש ברגע אחד; נשים רבות המשיכו לבחור בבדים צבעוניים ומודפסים מסיבות מעשיות וכלכליות.

שמלת הכלולות של המלכה ויקטוריה. Royal Collection Trust

מתי שמלת הכלה נעשתה בגד חד-פעמי?

עד תחילת המאה העשרים, גם כשכלה לבשה שמלה לבנה, הבגד לא הוצא מיד משימוש בתום החגיגה. השמלה עברה התאמות: חלק מהתחרה הוסר, הגזרה שונתה, ולעיתים הבד נצבע מחדש כדי שתוכל להיכנס למלתחה הקבועה. כמו השמלה של אליזה לרקן עם שרוולים נשלפים.

שמלת הכלה של אליזה לרקן, משי לבן עם פלרין תואמת ושרוולים ארוכים נשלפים. לונדון, 1828. Victoria and Albert Museum, London (T.124:1,2-2009 ו-T.374:1,2-2009). © Victoria and Albert Museum, London.

במהלך המאה העשרים התחזקה התפיסה של שמלת הכלה כבגד ייעודי לאירוע יחיד, ולאחריו כחפץ שנשמר למזכרת. שמלה המיועדת לערב אחד מוציאה את הלבן ממעגל השימוש, הכביסה והשחיקה של חיי היומיום, ומציבה אותו כחפץ שמור שאינו נדרש לשרוד את השגרה.

בין מלאכים לתכריכים

המורכבות של הלבן בולטת במיוחד באופן שבו הוא פועל במסורת היהודית. רבי משה איסרליש ציין את המנהג ללבוש בגדים לבנים ונקיים ביום כיפור בדומה למלאכי השרת. בקהילות רבות נהוג ללבוש גם קיטל, גלימה לבנה המזכירה גם את בגדי המתים, התכריכים. הלבישה של הלבן ביום כיפור מכילה מתח מובנה: הבגדים הלבנים והנקיים מדמים את הלובשים למלאכים, ובו-זמן הקיטל מעורר הכנעה ושברון לב ומזכיר את סופיות החיים. הלבן מעמיד את הלובש בין השאיפה להיטהרות לבין התזכורת לגבולות הקיום.

לבן סרוג לטקס

גם בסריגה, לבן ושמנת מופיעים בפריטים שנועדו לרגעים טקסיים. שאלי תחרת שטלנד היו קשורים גם לאירועים חגיגיים אחרים. לדוגמה, שאל מצמר בגוון קרם, המצוי היום במוזיאון ויקטוריה ואלברט, נסרג באיי שטלנד בסביבות 1866 כהעתק של שאל שהוענק לנסיכה אלכסנדרה לרגל נישואיה בשנת 1863.

שאל תחרה סרוגה מצמר שטלנד לבן, מעשה ידי איימי ג׳ונסטון מבלטסאונד, אונסט, 1935. אורכה 208 ס"מ. ג׳ונסטון סרגה שאל דומה כמתנת חתונה לנסיכה מרינה שנה קודם לכן. Victoria and Albert Museum, London (T.335-1980). © Victoria and Albert Museum, London.

הבחירה בשאל עדין ובהיר לטקס החתונה מחברת בין לבן כבגד של רגע מיוחד, לסריגה כעבודה שמקבלת משמעות דווקא כשהיא נוצרת עבור רגע כזה.

בבוקר של הטקס

בערב שלפני הטקס החולצה הלבנה היא בעיקר בעיה לוגיסטית: איפה היא, האם היא נקייה, והאם הילד עדיין נכנס אליה. בבוקר, כשהכיתה כולה מגיעה בלבן, כל הטרחה הזאת נעלמת מן העין. נשאר רק הסימן: היום הזה שונה מיום רגיל.

אולי זו אחת הסיבות שלבן ממשיך לחזור ברגעי מעבר. הוא אינו צריך לומר מה בדיוק מהות האירוע או הרגש. מספיק שהלבן נראה מכל עבר כדי לסמן שהזמן אינו רגיל והיום - הוא יום מיוחד.

עבודת הכתיבה בסריגה מקומית היא עבודה לכל דבר. אם היא משמעותית עבורך, את מוזמנת לתמוך בה.

מקורות

Bettans, M. (1840). Queen Victoria's wedding dress [Dress]. Royal Collection Trust, London, United Kingdom. https://www.rct.uk/collection/stories/royal-weddings/queen-victorias-wedding-dress

Isserles, M. (1893). Mappah. In J. Karo, Shulchan arukh: Orach chayim (Siman 610, Se'if 4). Sefaria. https://www.sefaria.org/Shulchan_Arukh,_Orach_Chayim.610.4 (Original work published ca. 1571)

Johnston, A. (1935). Shawl [Shawl]. Victoria and Albert Museum, London, United Kingdom. https://collections.vam.ac.uk/item/O122761/

Shawl [Shawl]. (ca. 1866). Victoria and Albert Museum, London, United Kingdom. https://collections.vam.ac.uk/item/O225701/

Wedding dress [Dress]. (1828). Victoria and Albert Museum, London, United Kingdom. https://collections.vam.ac.uk/item/O1136561/

בן נעם, נ. ילדים בתהלוכת ביכורים [תצלום]. ארכיון פתח תקווה ע"ש עודד ירקוני, פתח תקווה.