כשהחוט מקבל נפח וגוף
עודכן: 6 בספט׳
משגר כיפת ברזל, נגיף צבעוני ודולפין שבבטנו דגים קטנים — שלושת החפצים האלה מתחילים מאותם חומרים בסיסיים: חוט ומילוי. ובכל זאת, הצורות, המבנים והתפקידים שלהם שונים לגמרי.
אחת הפעולות המעניינות בטקסטיל היא המעבר ממשטח לנפח. בד נגזר ונתפר, חוט נסרג לצורה, ומילוי יוצר פנים וחוץ. ברגע הזה החומר מתחיל לתפוס מקום בעולם: אפשר להחזיק אותו, להזיז אותו, לפתוח אותו ולבנות בו מבנים פנימיים.
לאורך השנים שימשו גופים טקסטיליים למשחק, להוראה, להדגמה אנטומית וליצירת צורות שמייצגות גם בעלי חיים, חפצים ומבנים אחרים.
גוף למשחק
בובות טקסטיל ביתיות הן דוגמה מוקדמת ומוכרת למעבר ממשטח שטוח לצורה בעלת נפח. במשך דורות הן נוצרו ממה שהיה זמין בבית: שאריות בד, חוטים פרומים ושאריות צמר. הן שימשו למשחק יומיומי, נשחקו ותוקנו שוב ושוב.
כמה מהן שרדו באוספים מוזיאליים, והמוקדמות שבהן הגיעו ממצרים, שם התנאים היבשים שימרו חומרים אורגניים. באוסף מוזיאון ויקטוריה ואלברט שמורה מבובת פשתן ממולאת בפפירוס, מהמאה ה-3 עד ה-5 לספירה, שנחשפה בחפירות באוקסירינכוס.

תלת מימד על פי הוראות כתובות
קוף סרוג מאוסף מוזיאון ויקטוריה ואלברט מראה כיצד הוראות כתובות מסחריות הפכו בבית לחפץ יחיד בינו. ג׳אקו הקוף, שגובהו כ־40 ס”מ, נסרג ביד מצמר חום כהה וקרם ומולא בקאפוק. ציפורניו נרקמו בצמר אדום, תווי פניו בצמר שחור, ולראשו נתפרו שתי אוזניים. אפילו הבגדים נתפרו עבורו במיוחד: פיג’מת כותנה מפוספסת בכחול ולבן.
ג׳אקו ככל הנראה נסרג עבור ג’ון צ’מפנס, יליד 1939, שהיה ילד בשנות מלחמת העולם השנייה. אחותו, ג’ וורן, תרמה אותו למוזיאון בשנת 1986. ברשומת האוסף של הקוף מתייחס מוזיאון ויקטוריה ואלברט במפורש למפגש בין שני אופני הייצור:
“The instruction booklet was mass produced but the toy was then handmade at home, mixing two different types of production.”

ג'אקו, קוף סרוג ביד מצמר, נסרג באנגליה בשנות ה-40 לפי Leach's Knitted Toys, דגם 130 — החוברת נשמרה יחד איתו. Victoria and Albert Museum, לונדון (MISC.400-1986)
פנים הגוף
הרכות והגמישות של הטקסטיל הממולא מאפשרות גם להתייחס למבנה הפנימי. במאה ה-18 פיתחה המיילדת הצרפתייה אנז'ליק דה קודריי דגם בגודל טבעי של אגן, רחם ועובר, עשוי בד, לבד ומילוי, ששימש להכשרת מיילדות. המודל הטקסטילי העניק נפח וגמישות למערכת אנטומית פנימית, וניתן היה לתרגל עליו פעולה פיזית: להכניס ידיים, לחוש את מיקום האיברים, ולחוש את אחיזת העובר ואת ההתמודדות עם מנחים שונים בלידה.

גם חפצים הופכים לבובות
במחצית השנייה של המאה ה-20 התפתחה ביפן מסורת האמיגורומי (Amigurumi): בובות ופריטים קטנים הסרוגים בקרושה בתכים צפופים ובמבנה מעגלי. לצד דמויות אנושיות ובעלי חיים, דוגמאות אמיגורומי כוללות גם מאכלים, צמחים, חפצים דוממים וצורות מופשטות.
בובה, מודל אנטומי, נגיף או משגר כיפת ברזל שונים מאוד זה מזה. המשותף להם הוא הרגע שבו טקסטיל מפסיק להיות משטח ומתחיל לתפוס נפח בעולם.

כל מאמר כאן מתחיל במחקר, בבדיקת מקורות ובתרגום של כל זה לטקסט שאפשר לקרוא בנחת - גם זו עבודה שלוקחת זמן.
מקורות ומוצגים
Doll [Woven linen stuffed with papyrus; 1938-1897]. (3rd–5th century CE). Victoria and Albert Museum, London, United Kingdom. https://collections.vam.ac.uk/item/O366774/
Du Coudray, A. M. Le Boursier. (ca. 1756–1778). La machine [Obstetric teaching mannequin: cloth, leather and padding; ark:/16418/mfr1210712]. Musée Flaubert et d'histoire de la médecine, Rouen, France. https://collections.musees-normandie.fr/ark:/16418/mfr1210712
Leach's Knitted Toys. (1940–1949). Jacko [Knitted wool toy monkey with printed instruction booklet, series no. 130; MISC.400-1986]. Victoria and Albert Museum,
London, United Kingdom. https://collections.vam.ac.uk/item/O1122494/
.png)







