מהפתקים של 2016 ל“שלכת”: סיפור קטן על כובע וחמצוואר
- 27 בנוב׳ 2025
- זמן קריאה 2 דקות
פעם בימי ההייטק הסוערים שלי, מדי שנה היה לי מן נוהל קבוע. לקראת סוף ינואר גיליתי שוב ושוב שצברתי יותר מדי ימי חופשה, והחברה הזהירה שמי שלא ינצל אותם עד סוף פברואר — יאבד.
כך הייתי מוצאת את עצמי יוצאת לשבוע חופש בחורף, בזמן שהילדים במסגרות, כולם סביבי שקועים בעבודה, ורק אני – לרגע אחד מחוץ לזמן.
לשבוע הזה תמיד הייתי מכינה רשימה אדירה של דברים שרציתי להספיק: לראות תערוכה, לטייל בטבע, לבקר חברות שלא פגשתי חודשים, לקרוא, לסרוג חמישה עשר סוודרים ולעצב שלושה נוספים. הכול בקצב של מי שסוף סוף נושמת.
בפועל, המציאות שלי הייתה הרבה יותר צנועה ואינטימית. השבוע היה מתחיל בריקון כל ארגזי החוטים, ובמיון הסבלני שאני כל כך אוהבת: מה מדבר אליי עכשיו, ומה פחות; איזה פרויקט להמשיך, איזה לפרום ואיזה רעיון קטן להבשיל; צפייה בסדרות זבל וסריגה אינסופית. ובכל שנה נולד איזה אקססורי קטן, כזה שאפשר לסיים בזמן הזה. הכתיבה? תמיד חיכתה לפעם אחרת.
וככה מצאתי לא מזמן כמה פתקים שנשרו מספר סריגה. לא דוגמה ולא הוראות או מתכון. רק החיים שלי מפוזרים על דף: חישובי עיניים לכובע, סקיצה של צמה, שמות של חברות שרציתי לבקר, וגם כתובת של מוזיאון חיפה שרשמתי כי הייתי בטוחה שאספיק גם לראות תערוכה.
אני זוכרת שהמטרה שלי הייתה לסרוג טקסטורה של צמות עם חוט שמחליף צבע, בלי שהצבעוניות תבלע את הטקסטורה. לא היה לי נורו ולכן השתמשתי בחוט אחר שניסה להיות נורו. התוצאה הייתה מתוקה ולא מושלמת. זה הסתיים בכובע חמוד שסרגתי פעמיים, פעם לבן ופעם לטל, הבנים שלי.
עם חודש הפסים בסריגה מקומית, וכל העבודה הקדחתנית על העסק הצעיר שלי, הכובע הזה הרגיש לי מדויק: חוט מטריף, טקסטורה מעניינת ולא קשה, פרויקט שאפשר להתחיל ולסיים בסוף שבוע אחד. פרויקט מתוק ובלי יומרות.
אז סוף סוף, אחרי תשע שנים, כתבתי את הדוגמה. הרחבתי את טווח המידות מתינוק.ת ועד גבר, הוספתי חמצוואר, גייסתי חברות קהילה לבדוק את הדוגמה — והנה היא כאן, מוכנה עבורך.
רמת קושי: מתחילות +
סוג פרויקט: מתאים לסוף שבוע
חוט: מומלץ לסרוג ב־Noro Silk Garden, ואפשר גם לבחור כל חוט בעובי תואם. בטסט התקבלו תוצאות יפהפיות גם בחוטים בצבע חלק
תגובות