רציתי ליצור לעצמי בדיוק את הבגדים שאני רוצה ללבוש

אמרי בת 19. היא למדה אמנות חזותית בתלמה ילין, גילתה את הסריגה בכיתה ט’, ומאז היא סורגת בגדים, משנה דוגמאות לפי הטעם שלה, ולומדת גם לעבוד עם מכונת סריגה ביתית.

אמרי ולכינסקי

ספרי קצת על עצמך.

״אני אמרי. אני בת תשע עשרה בקרוב. למדתי בתלמה ילין בגבעתיים במגמת אמנות חזותית. היצירה לא הייתה רחוקה ממני. התמחיתי בתלת־ממד ובעבודה עם חומר, בעיקר בפיסול ובנגרות. עבדתי המון עם בטון וגבס, ויצרתי עבודות מאוד גדולות. אהבתי את הדיטיילים. בבטון, למשל, אהבתי את החספוס ואת האפשרות להוסיף עוד שכבות וליצור צורות. בחלק מעבודת הגמר שלי היה פסל בטון גדול, בערך שני מטרים, של עץ. התחברתי לתבניות ולעץ כחומר גלם. הקונסטרוקציה, השלד של הדבר, ריתקו אותי.״

איך הסריגה נכנסה אל חייך?

״זה היה בכיתה ט׳. היה טרנד של סריגה במסרגה אחת, וראיתי באינסטגרם גופיות משולשים. זה היה טרנד גם באופנה המהירה לפני שנתיים בערך. לא הבנתי שזאת מסרגה אחת, אז התחלתי עם שתי מסרגות ולא ממש הבנתי מה אני אמורה לעשות איתן. אחר כך חזרתי לנסות עם מסרגה אחת והצלחתי. זה היה קל. סרגתי לאחותי הגדולה את גופיית המשולשים הזאת, שהייתה טרנדית, בכתום ולבן. אבל לא אהבתי את המראה של קרושה. זה נראה לי כמו קשרים, וזה הרגיש לי לא מתוחכם מספיק.״

אמרי לומדת לסרוג

איך הגעת משם לשתי מסרגות?

״ראיתי חברה שסרגה סוודר בפעם הראשונה. זאת אותה חברה שראיתי סורגת במסרגה אחת. ראיתי את הצמות היפות והדקות, וכמה אלגנטי זה נראה כשהסוודר סרוג מלמעלה למטה ובמעגל. ראיתי איך זה נראה טוב, אז התחלתי לנסות. הפרויקט הראשון היה צעיף. הוא לקח לי המון זמן. עשיתי אותו עם המון צבעים, וזה היה מאוד מסובך. אני לא יודעת איך עשיתי את זה, במבט לאחור.״

״משם פשוט התאהבתי בזה. התחלתי לסרוג כל הזמן, עוד ועוד. בהתחלה אלה לא היו בהכרח דברים לבישים, או דברים שהייתי רוצה ללבוש בעצמי. סרגתי חולצות פשוטות, בעיקר כי היה לי קל לסרוג במעגל. אחר כך ראיתי באינסטגרם סורגות מכל העולם. יש מעצבת אחת שאני מאוד אוהבת, טובה סנדוק. היא עושה בעיקר גופיות ובגדי ים, דברים שמאוד קורצים לי. קניתי ממנה דוגמה בפעם הראשונה, פשוט עקבתי אחרי ההוראות וזה יצא. פתאום נהיה אפשרי ליצור דברים שאני אוהבת ללבוש.״

איך היה המפגש עם הוראות כתובות?

״הפעם הראשונה הייתה בכיתה י״א, עם הוראות באנגלית. בדרך כלל ההוראות די פשוטות, ומה שלא הבנתי יכולתי לחפש בגוגל. רק לאחרונה נתקלתי במצב שבו לא הבנתי מה המעצבת רוצה. גם ביוטיוב לא הצלחתי למצוא בדיוק את מה שהיא התכוונה אליו. במצב כזה אני מנסה, ואם אני לא מצליחה, אני פורמת קצת אחורה ומנסה שוב. בסוף העניין נקלט.״

״באופן כללי, הוראות כתובות פחות קלות לי מיוטיוב. ביוטיוב אני ישר רואה מה עושים, איך להוריד עיניים ואיך זה אמור להיראות. אבל כשהוראות כתובות היטב, זה ממש אפשרי. הייתה פעם אחת שניסיתי לסרוג קרדיגן. זאת הייתה הפעם הראשונה שסרגתי פרויקט שלא היה במעגל. לא הבנתי הרבה מהדברים שהמעצבת כתבה, כמו איך ליצור את חורי הכפתורים ואיך לחבר את החלקים. שם פשוט ויתרתי. לא נהניתי מהאופן שבו זה היה כתוב ומהדרך שבה היא רצתה שאעשה את זה. הרגשתי שיש יותר מדי התעסקות עם ההוראות ופחות מדי התעסקות עם הסריגה עצמה.״

יש לך עם מי להתייעץ?

״יש לי את אנה. היא גם בגילי, ומבחינתי היא המאסטר. היא עושה דברים מהממים שלא הייתי מעלה בדעתי שאפשר לעשות. היא סורגת צמות ומשתמשת בטכניקות פשוט מהממות. היא הכי מוכשרת. כשאני לא מבינה משהו בהוראות אני שואלת אותה, כי היא משתמשת בהוראות הרבה יותר מסובכות ממני, למשל הוראות של תחרה. היא פשוט פותרת את זה בשנייה.״

״יש בינינו גם הבדל. היא מאוד בתוך התהליך ובתוך האמנותיות של הסריגה, ואני מאוד אוהבת לתקתק. אני יותר אוהבת את התוצר. זה לא אומר שאני לא נהנית מהתהליך, כי אני מכורה לזה. אני יכולה לסרוג יום שלם ברצף. זה פשוט כל כך כיף.״

איך הסביבה שלך הגיבה לזה שאת סורגת? חווית ביקורת או חיכוך?

״זה ממש לא נתפס כטבעי. אנשים תמיד מגיבים בפה פעור, או אומרים: ׳מה, התחביבים שלך הם של מבוגרים?׳ בעיקר אנשים חדשים ואנשים שלא מהעולם שלי. כל מי שהיה בתיכון שלי, שהיה תיכון לאמנויות, הבין שזה פשוט משהו שאנשים עושים. הייתי סורגת גם בשיעורים, ולא היה לי אכפת.״

ואיך המורים קיבלו את זה?

״מבחינתי זה כמו שאנשים מקשקשים במחברת. סתם משהו להתעסק בו קצת. היה מורה אחד שאמר לי שאני לא יכולה לסרוג בשיעורים שלו. אמרתי לו: ׳יש אנשים בטלפון ואתה מעיר לי על הסריגה. בוא תעשה רגע סדר עדיפויות. מי משתתף בשיעור ומי לא?׳״

״אם באמת הוא היה מורה שצריך מאה אחוז מהריכוז שלי ושאהיה לגמרי בתוך השיעור, אז בסדר. אבל אם ספציפית הפריע לו שאני סורגת, זה הרגיש לי סתם. נראה לי שבגלל שבסך הכול הייתי תלמידה טובה, זה התאפשר לי בסופו של דבר.״

איך את מגיבה כשאנשים מתייחסים לסריגה כאל משהו מוזר?

״דווקא אני חושבת שזה מגניב. זה גם מושך את האנשים הנכונים. זה מקרב אליי אנשים שלא רק בסדר עם זה ולא מופתעים מזה, אלא גם מתעניינים. זה בדרך כלל אופי שנחמד להיות לידו.״

״זה גם מסנן אנשים שאני לא רוצה. אנשים שמסתכלים על זה באופן מוזר או חריג ברמה קיצונית. בסופו של דבר זה קצת חריג, אבל אנשים שסולדים מזה לא מעניינים אותי. אני לא רוצה אנשים כאלה בסביבה שלי. ואם הם יחשבו שאני קצת מוזרה, אז בסדר.״

מאיפה מגיע הביטחון הזה?

״אני לא חושבת שזה כל כך מדהים. אני חושבת שרק בגלל שהייתי בסביבה תומכת היה לי אחר כך הביטחון להתמודד, למשל בצבא, עם אנשים שלא חשבו שזה נורמלי. בצבא הייתה סביבה שפחות התאימה לי. הסגנון היה יותר לרדת עליי, ולאו דווקא לחשוב: ׳אוקיי, היא עושה משהו קצת שונה ממני׳. מבחינתי סריגה היא כמו להיות בטלפון הרבה זמן או לקרוא ספר. זה פשוט משהו שעושים. לא צריך להקדיש לזה יותר מדי תשומת לב או מחשבה, חוץ מלהתעניין, כי זה באמת מעניין.״

״לאנשים שהיו פחות נחמדים לגבי זה פשוט לא ייחסתי יותר מדי חשיבות. אלה היו בעיקר בנות מהצבא שלא הכירו אותי כל כך. אבל אני לא מתביישת. אני צריכה את זה. בסוף יום בטירונות הייתי צריכה את חמש הדקות האלה לסרוג, כדי להוציא רגע את האנרגיה.״

מה סרגת בצבא?

״היה לי פרויקט מאוד פשוט מבחינת העשייה, מכנסיים. הייתי בהתחלה שלהם, ופשוט סרגתי ימין במעגל במשך הרבה מאוד זמן. כשסגרתי שבת אחת היה לי המון זמן, וזה היה נורא מרגיע. לא משנה שלא הייתי שבוע בבית, הרגשתי בבית.״

אני סקרנית לשמוע על המכנסיים.

״ראיתי אותם אצל מעצבת שאני מאוד אוהבת לקנות ממנה הוראות, כי ההוראות שלה ממש מובנות והעיצובים שלה יפים בעיניי. אלה מכנסיים ארוכים ורחבים. זה לוקח המון זמן. אני עדיין סורגת אותם, כבר בערך חצי שנה, בנוסף לעוד דברים. הם נהיו כבדים מדי, אז עכשיו אני חייבת לסרוג אותם רק בבית.״

״בחצי מהזמן אני מאלתרת דברים שאני לא אוהבת בהוראות. למשל, היא רצתה שההרחבה מהמותן לאגן תיעשה בחלק הקדמי והאחורי, באזור המפשעה והאגן. אני לא אהבתי את זה, כי לפעמים זה יוצר רווחים, אז עשיתי את ההרחבות בצדדים. גם בשורות הקצרות היא עשתה פחות ממה שאני הייתי רוצה. אני אוהבת הרבה שורות קצרות. זה עניין של להבין, מתוך הניסיון, מה מתאים לי.״

המכנסיים של אמרי

איך הגעת למכונת סריגה?

״זה היה חלום שלי. חלום מאוד גדול. לקראת הגיוס החלטתי שאני עובדת הרבה ומרוויחה כסף, ולא ממש מוציאה אותו. אמרתי לעצמי שההוצאה הגדולה שאני רוצה היא מכונת סריגה. רציתי להעביר את המזחלת מצד לצד ושייצא לי בד בתוך שניות, ועם כרטיסי הניקוב ליצור הדפסים. מאוד אהבתי את המראה של זה.״

״חיפשתי בפייסבוק והעליתי פוסטים בקבוצות, ושאלתי אם מישהי מוכרת מכונת סריגה. מישהי ענתה לי שהיא מוכרת, ונסעתי עד חדרה לקחת אותה. לא הבנתי במכונות סריגה כשקניתי אותה, והמחיר היה מאוד מופרז ביחס למצב שלה. בחודש הראשון הייתי עסוקה בלהחליף את כל המחטים, להחליף את הספוג, לנקות אותה היטב ולבדוק מה חלוד ומה לא. ישר רציתי להתחיל לסרוג, אבל קודם הייתי צריכה לשפצר אותה.״

מאיפה הידע לעשות את כל זה?

״אני טובה במכונות. תמיד הייתי טובה. יש לי מכונת תפירה, ואני גם תופרת. אני פשוט מאוד טובה במכונות.״

איך למדת לסרוג במכונת הסריגה?

״בהתחלה לא הבנתי בכלל, כי אין על זה המון סרטונים ביוטיוב. יש על זה מעט מאוד הדרכות, ולא תמיד ספר ההוראות שהגיע עם המכונה היה מספיק ברור לי. גם אחרי שהחלפתי את המחטים והכול כבר היה מסודר, לקח לי המון זמן להבין איך מעלים עיניים, למה פתאום עיניים נופלות, איך מתקנים עיניים שנפלו ולמה החוט נקרע.״

״המכונה שלי מאוד ישנה, משנות השבעים, אז חלק מזה קשור גם לבלאי טבעי. אבל לאט לאט אני מבינה וקולטת. זה היה נורא מתסכל, בהתחלה הייתי יושבת ומתבאסת על עצמי שהוצאתי כל כך הרבה כסף על מכונה שאפילו לא עובדת. אבל פשוט לא נתתי לעצמי מספיק זמן להבין. הייתי צריכה לזכור שזה בסדר שאני עדיין לא יודעת. רק התחלתי.״

מה היה הדבר הראשון שהצלחת לסרוג בה?

״הדבר הראשון שעשיתי היה גופייה לאותה חברה שסורגת, לכבוד יום ההולדת שלה. היא יצאה ממש יפה, בגזרת איקס ארוכה, וגם סרגתי אותה מצמר טוב. זה היה נורא כיף. מאז פשוט המשכתי לנסות. כל הזמן אני עושה עוד גזרות ועוד דברים. חבר שלי, שהוא מעצב גרפי, עיצב לי לאחרונה הדפס, וסרגתי אותו במכונה על גופייה. זה בכלל היה כיף.״

״לאחרונה פתחתי עמוד אינסטגרם, זה היה חלום שלי. פשוט התביישתי להעלות את מה שאני עושה. זה לא בהכרח קשור לסריגה, אני פשוט לא מעלה הרבה תוכן. בגלל שאני יוצרת המון, הייתי מאוד רוצה גם למכור. זה יכול להיות ממש נחמד. יש הרבה דברים שהייתי רוצה ליצור, אבל לא הייתי לובשת בעצמי, ובטוח מישהי אחרת כן הייתה לובשת. למשל, מכנסיים קצרים במכונת סריגה. מאוד פשוט לעשות אותם. הייתי רוצה ליצור אותם, אבל אין לי מה לעשות איתם, ואני לא מכירה אף אחת שתלך איתם. אז אני מנסה. נראה אם אצליח.״

מה מושך אותך ביצירה של בגדים?

״אני הכי אוהבת פריטים שהם One of a Kind. כל הסריגה והתוצרים מאוד קשורים לאהבה שלי לפריטי לבוש. אני מאוד אוהבת אופנה, ואני מאוד אוהבת בגדים שיש רק לי. אני יודעת שזה טרנד עכשיו, ולכן זה לא בהכרח באמת מיוחד, אבל גם כשאני סורגת גופייה הכי פשוטה, רק לי יש אותה בצורה הזאת.״

את רואה את הסריגה הופכת למקצוע?

״זה גיל שבו אני עדיין יכולה לנסות ולא להצליח. כרגע זה הדבר שהכי עושה לי טוב, ואני רוצה להמשיך איתו. אני לא יודעת אם זה כיוון לקריירה. אני גם מאוד אוהבת מדעים ופיזיקה, וגם זה כיוון שאני שוקלת. כרגע אני פשוט מאוד נהנית. לפעמים את הדבר שהכי אוהבים לעשות רוצים להשאיר כתחביב. אבל חשוב לי להמשיך לעשות אותו. אני מפנה לזה זמן. זה פשוט עושה לי הכי טוב בלב.״

מה לדעתך עוצר צעירים מלהיכנס לעולם הסריגה?

״חוסר מודעות, וגם הסטיגמה שסריגה היא לסבתות. זה כבר ממש לא נכון. האינסטגרם שלי מלא בבנות צעירות שסורגות, והן סורגות דברים מדהימים. אני חושבת שצעירים מאוד יכולים להתחבר לסריגה כדרך ליצור בגדים יפים. אולי זה פחות מושך כרגע בנים, כי זה עדיין פחות מתחבר לתחומי העניין שלהם. לצערי, כי גם בנים יכולים לסרוג ממש טוב. אני חושבת שאצל בנות, שאופנה ולבוש תופסים אצלן מקום גדול יותר, אפשר לחבר בין סריגה לבין העניין בבגדים.״

מה יכול לגרום לעוד בני נוער להתחיל לסרוג?

״אנשים בגילים קרובים שסורגים. זאת ההשראה הכי גדולה. אחרי שנכנסים לעולם הסריגה, אנשים עם ניסיון נותנים לי הכי הרבה השראה. אני אוהבת לראות מה בנות אחרות עושות ומה הניסיון מאפשר להן ליצור. אבל כדי להיכנס לזה באמת, הייתי צריכה את החברות שלי. ראיתי אותן ואמרתי: ׳וואו, איזה יפה זה׳. גם באינסטגרם, לראות אנשים שאני חושבת שהם מגניבים סורגים, זה מה שמשנה בגיל הזה.״

״אני חושבת שזה גם צריך להיות נגיש. העולם של מלאכת היד היה מאוד נוכח בחיים שלי, ולכן הסריגה באה לי באופן טבעי. היום ילדים ובני נוער כבר כמעט לא עובדים עם חומר. אנחנו מול מסכים כל הזמן. לכן צריך להכניס את הסריגה גם למסכים. מי שתראה סרטון אחד באינסטגרם, ואז עוד סרטון ועוד סרטון, תרצה לנסות. היא תראה ותגיד: ׳וואו, איזה מגניב. בא לי גם׳. אני ממש אשמח אם עוד אנשים יסרגו. שזה יהיה משהו שפשוט קורה. משהו מנורמל.״

עקבו אחרי אמרי

באינסטגרם

מאחורי כל ראיון, מאמר או דוגמה בסריגה מקומית עומדות שעות של מחקר, כתיבה, עריכה והפקה. התוכן נשאר פתוח ונגיש לכולן. אם סריגה מקומית היא חלק קבוע מחיי הסריגה שלך, רכישה של אחד המוצרים בחנות היא הדרך שמאפשרת לעשייה הזו להמשיך.