“אני נמשכת לטקסטורה ולסימטריה – וזה מה שמניע אותי לעצב”

ראיון עם אגט רוטמן קסל, Made By Gootie

כבר מילדות באניעם שברמת הגולן, אגט הכירה את עולם החוטים. אמא וסבתא לימדו אותה את הבסיס – איך לסרוג עין ימין ושמאל, ובמשמרות הלילה בצבא, היא מצאה את עצמה מחפשת דוגמאות ברשת, נתקלת בבלוגים באנגלית ומתאהבת בעולם התחרה, ההוראות הטכניות והגרפים. “אני מאוד טכנית,” היא אומרת, “היה לי כיף ללמוד את כל הסימונים והשרטוטים. מצאתי בהם הרבה הגיון.”

אגט רוטמן קסל

באותה תקופה החוטים הזמינים היו בעיקר חוטים אקריליים אבל אגט תמיד העדיפה חוטים עדינים, כותנה ובמבוק, שנמכרו בקומה השניה בחנות בקצרין, והיו החוטים ״המיוחדים״. “קשה לי עם אקריליק, גם היום. אני כן משתמשת בו, בעיקר כשמדובר בשמיכות שצריכות להיות זולות יותר, אבל באופן אישי אני מעדיפה חוטים טבעיים. אני גם ממחזרת – אם סרגתי משהו שאין לי שימוש בו, אני לא מהסנטימנטליות - אני פורמת ומשתמשת בו מחדש. בשבילי זה עניין עקרוני אקולוגי, לא רק יצירתי.” הגישה הזו מלווה אותה גם היום: חוטים בכמות מצומצמת, שימוש במה שכבר יש, והרבה תכנון.

המעבר לקרושה – ולדיוק שבפיתוח מוצרים

לקרושה היא הגיעה בגיל 25, במהלך לימודי הנדסת מזון בטכניון. “חברה שלחה לי דוגמאות חמודות במסרגה אחת, אז אמרתי – יאללה, נלמד. מהר מאוד גיליתי שהעברית לא מתחברת לי. באנגלית ההוראות הרבה יותר הגיוניות.” מאז היא לא עזבה את הקרושה, גם אם מידי פעם חזרה לסרוג מתנה לתינוק בשתי מסרגות.

במקביל עבדה בתעשיית המזון, תחילה ב-QA, אחר כך כמהנדסת תהליך, ולבסוף בפיתוח מוצרים בתנובה אלטרנטיב. “זה היה תפקיד חלומותיי, אבל תמיד הרגשתי שזה לא שלי. אני אוהבת לפתח, אבל העולם הזה היה קשוח ואינטנסיבי, הימים היו מאוד ארוכים ובלתי נגמרים. במקביל התחלתי לעצב דוגמאות כדי ליצור ולנוח. בהתחלה בקטנה, פרסמתי שתיים־שלוש דוגמאות בשנה, כולל במגזינים ידועים כמו Simply Crochet.”

לבנות עסק מהיסוד – בלוג, קהילה ותוכן

הפריצה הגדולה הגיעה אחרי לידת בתה, ב-2020. “הבנתי שאני לא חוזרת למירוץ הקריירה כמנהדסת מזון. פתחתי בלוג, חנות דיגיטלית, למדתי SEO, בניתי ניוזלטר. זה המון עבודה – לכתוב, לצלם, לשווק – אבל זה שווה את זה. אני נהנית מכל השלבים האלה ובעיקר מהיצירה.” שותפויות עם מעצבות אחרות ברחבי העולם עזרו לה לגדול. “זה תחום מפתיע: הקהילה בינלאומית משתפת ולא תחרותית. עשינו פרויקטים משותפים, כמו שמיכות קולקטיביות, וזה הגדיל מאוד את החשיפה שלי.”

לפתח שפה אישית – עם C2C

בין התחנות המשמעותיות במסע היצירתי שלה הייתה ההיכרות עם שיטת C2C – סריגה של שמיכות מפינה לפינה (corner to corner). “גיליתי את השיטה דרך ה moss stitch של פולי פלאם, וזה פשוט פוצץ לי את הראש,” היא נזכרת.

ב-C2C מתחילים לסרוג מהפינה, מגדילים באופן שיטתי עד שמגיעים לגודל הרצוי, ואז מצמצמים חזרה עד לסגירה בפינה ממול. אגט לקחה את העיקרון הזה והתחילה לפתח טקסטורות חדשות, חלקן מבוססות על תכים קיימים ורובן פרי יצירתה. המשיכה לשיטה הזו לא מקרית: “C2C מתאים לאופי שלי – סימטרי, נקי, מאוד מדויק. אני אוהבת את זה שלא צריך לספור עיניים בלי סוף, אלא לעבוד עם מבנה מתמטי ברור. בשיטה הזו יצרתי יותר מחמש־עשרה טקסטורות שונות שהפכו לשמיכות, ראנרים, כריות ודוגמאות חינמיות באתר.”

ומה לגבי פרסום דוגמאות בעברית?

אגט מחייכת: “קרושה בעברית קשה לי. ניסיתי כמה פעמים, אבל זה פשוט לא הסתדר לי בראש. המונחים מסורבלים, והקיצורים לא נדבקים, אז החלטתי שאני מתמקדת באנגלית. אולי יום אחד אחזור לנסות.״

מה מניע אותה

כששואלים את אגט מה הכי חשוב לה ביצירה, היא לא מהססת: “דיוק. אני לא יכולה לשחרר דוגמה שהריבוע בה לא מושלם. גם אם זה אומר לפרום ולשנות, אני אעשה את זה. יש בי משהו מאוד טכני – אני אוהבת סימטריה, קווים נקיים, טקסטורות ברורות. וזה מה שהופך את העיצובים שלי למה שהם.”

בתור חובבת טקסטורה, העיצובים של אגט מדהימים אותי! אני חושבת שהטקסטורות שלה מבקשות לככב על סוודר... אני ממש יכולה לדמיין את Waves of Grain כסוודר אוברסייז בגזרה מרובעת עם מפתח V ואולי איזו צמה מעניינת במרכז החלק הקדמי. אולי יום אחד אפליג למסע היצירתי הזה. תודה אגט על ההשראה!

עקבו אחרי אגט:

האתר: www.madebygootie.com

אינסטגרם: https://www.instagram.com/madebygootie/ פייסבוק: https://www.facebook.com/MadeByGootie