ויקטוריה גרוגר: בגדים שאפשר באמת ללבוש

צילום לאינסטגרם הוא לא מה שמוביל את ויקטוריה גרוגר לעצב פריטי לבוש. היא חושבת על החולצה שתישלף שוב ושוב מהארון, על סוודר שיושב נכון על הגוף, ועל האישה שרוצה להרגיש בנוח בכל מצב.

ויקטוריה גרוגר

מה היה הרגע שבו אמרת: אני רוצה לסרוג משהו לעצמי?

״הרבה שנים סרגתי רק בגדי ילדים. לעצמי סרגתי באותה תקופה רק אביזרים כמו צעיף, וכובע. אמרתי, אני רוצה משהו לשים, ושיחבק אותי. אני נורא אוהבת את המגע של החוטים, המגע של בגד סרוג זה פינוק. במיוחד כשאת סורגת מחוטים איכותיים, שהם לא מרשרשים לך בידיים כמו חוט סינתטי.״

״לאט לאט גיליתי חוט מרינו ומשי, וכשגיליתי את הקשמיר זה בכלל היה מדהים. הייתי נורא עצובה כשהפרויקט הראשון שלי מקשמיר נגמר. אני כל כך נהנתי מהתהליך, שמשכתי את הזמן.״

ומה היה הבגד הראשון שסרגת לעצמך?

״זה היה עליונית רשת, בולרו, שסורגים מלבן אחד, מחברים בקצוות, ובעצם נוצר פתח לשרוולים. לבשתי את זה לעבודה וקיבלתי כל כך הרבה מחמאות. זה היה בצבע טורקיז יפה, עשיר. ואז לאט לאט אזרתי אומץ ועברתי לסוודרים.״

הבולרו של ויקטוריה

״היום יש לי לא מעט סוודרים בארון, ויש לי סוף סוף את הפריבילגיה לשבת ולהסתכל ולהתלבט איזה סוודר אני רוצה ללבוש היום. ועכשיו גם הבנות שלי מזמינות פרויקטים, אז זה נורא כיף.״ 

״חלק מהסוודרים שסרגתי לעצמי והתבררו כעבים מדי, עברו למלתחה של אמא שלי זכרונה לברכה, והיום אלה שהם יותר יוניסקס אבא שלי לובש. אני סורגת משהו שהוא נוח, וגם אני אוהבת שרוולים ארוכים. אז למשל אבא שלי, שהוא גבר גבוה יותר ועם ידיים יותר ארוכות, זה סבבה, נוח לו.״

אם הייתי פותחת את הארון שלך ומסתכלת על הסוודרים, מה הם היו מספרים עלייך?

״שאני אוהבת צבע. אני אוהבת גם סריגה קיצית. יש לי כמה וכמה חולצות קיציות מחוטים דקים. לעצמי אני אוהבת דגמים יותר חלקים, פשוטים, כאלה שהם לא צריכים מחשבה נוספת איך לשלב אותם. זה מהדברים שאת מוציאה מהארון, זורקת על עצמך ויוצאת מהבית. השימושי ביותר זה סוודר שהוא מסטוקינט פשוט, החלקים הקלאסיים זה משהו שהכי קורא לי כשאני פותחת את הארון והכי קל לשלב אותם. זה משתלב גם אם את צריכה קצת יותר להיראות Smart Casual, או שאת פשוט שמה ג'ינס, סוודר, נעלי ספורט ויוצאת לאיזה סידור זריז. זה מתאים לכל מקרה.״

מתי עשית את המעבר לעיצוב?

״די מוקדם, עוד לפני שהתחלתי לסרוג לעצמי. הייתה תחרות באחד הפורומים של סרגניות דוברות רוסית: לקחת תמונה ולסרוג לפיה, ללא הוראות.. מצאתי תמונה של ז'קט עם צמות וכפלים בקטלוג ילדים צרפתי. ניתחתי את התמונה, הגדלתי, והתחלתי לעשות חישובים. בסופו של דבר הז'קט יצא ממש יפה.״

״פתאום כולם ביקשו: ׳תשלחי לנו הוראות, תשלחי לנו הוראות׳. הרגשתי  לא נעים. אני לא המצאתי את הדוגמה. מצד שני אני לא גובה על זה כסף. אני בטח לא עושה את זה גם אחד לאחד, וגם כתבתי בכל מקום שזה בהשראה.״

״אחרי זה זה הציק לי, שכתבתי הוראות לסוודר לפי תמונה, למרות שלא לקחתי לעצמי שום קרדיט וגם לא תשלום ולא כלום. אבל זה ישב לי איפשהו. ואז חשבתי, למה בעצם שאני לא אמציא? יש לי מספיק רעיונות בראש, יש לי ניסיון בסריגה. סרגתי לפי הוראות לא פעם ולא פעמיים. אני יודעת איך הוראות צריכות להיות בנויות, מה צריך להיות שם ומה nice to have, שהן לא יהיו ארוכות מדי, לא פרטניות ברמה של שורה שורה לאורך כל הבגד, ומצד שני שיהיו דברים שחייבים בשביל כל סרגנית שקוראת את ההוראות. שייתן לה את כל האינפורמציה שהיא צריכה בשביל להתחיל ולהתקדם ולסיים וגם להיות מרוצה.״

מה הייתה הדוגמה הראשונה שפרסמת?

״התחלתי מצעיף פשוט ופרסמתי אותו באנגלית בחינם, ותרגמתי גם לרוסית. הצעיף הזה קיבל מלא תגובות חיוביות. גם כתבו לי בפרטי ברבלרי, גם מתחת לדוגמה, וגם בנות שמכירות אותי שלחו לי בוואטסאפ ובפייסבוק מלא מילות תודה.״

Spikelets Cowl

״זה נתן לי חיזוק ממש טוב. המשכתי לכובע תואם, שגם אותו פרסמתי בחינם, כי רציתי קודם כל לקבל פידבקים. אז עברתי לאפודה של ילדות בטווח מידות. וזה התגלגל משם כמו כדור שלג. היום אני מתמקדת בדברים מורכבים, בעיקר סוודרים וחולצות קייציות, כי אני לא סורגת בשביל המגירה, או בשביל מדף בארון. אני סורגת משהו שאני יודעת שיהיה פריט לביש ושימושי.״

״מה שהכי הולך אצלי ואצל הבנות שלי זה הסוודרים וחולצות קיץ. אני מנסה מדי פעם לגוון, לעשות קצת אביזרים. הרבה זמן קבוצת הטסטריות שלי מחכה לאיזשהו קרדיגן. אני בונה אומץ להתחיל קרדיגן, כי אצלי זה לא לביש. אם אני אסרוג, אני לא יודעת מה אני אעשה איתו, כי בינתיים כל הקרדיגנים שאי פעם סרגתי מסרתי במתנה. משום מה אני לא לובשת קרדיגנים.״

איך את חושבת על שפה ונגישות כשאת כותבת הוראות סריגה?

״יש לזה סיבה היסטורית למה כל ההוראות שלי גם ברוסית. לא בגלל שזו שפת האם שלי. מבחינת רמת שליטה זה לא משנה לי. בעיר שבה גדלתי בברית המועצות לשעבר, לא היו מלמדים אנגלית בצורה גורפת. בכל בית ספר היו מחלקים את הכיתות לשתיים. חצי כיתה לומדת שפה א', חצי כיתה לומדת שפה ב', ולא בהכרח אחת מהשפות האלה היתה אנגלית.״

״ספציפית בבית ספר שלי זה היה חצי אנגלית, חצי גרמנית. התמזל מזלי שלמדתי אנגלית, אבל מי שלא למד, אין לו סיכוי לקחת את ההוראות שלי באנגלית ולסרוג איתן. Google Translate לא בדיוק מתרגם בצורה איכותית כל מה שקשור לסריגה ולמונחים.״

״בגלל שלא רציתי להרחיק קהילה דוברת רוסית שלא דוברת אנגלית, התחלתי לפרסם את ההוראות שלי גם ברוסית, ומאז זה פשוט הפך להיות כלל מבחינתי. גם לי לקח זמן. הייתי קונה הוראות באנגלית ולומדת את המונחים, לומדת את ההסבר. כי יש את השפה האנגלית, ויש את האנגלית של הסריגה. זה שהייתה לי אנגלית טובה לא בהכרח אומר שהייתי יכולה לסרוג לפי הוראות בלי לחשוב פעמיים.״

איך את מתמודדת עם מקומות שבהם מילים לא מספיקות?

״הייתה לי סרגנית אחת שקנתה דוגמה, והיא הסתבכה עם שורות מקוצרות. הבאתי לה קישור לוידאו חינמי ביוטיוב של מישהי באנגלית, שמסבירה איך היא עושה את זה אבל גם מראה את זה בצורה מאוד יפה. זה וידאו שאני בזמנו למדתי ממנו לעשות German Short Rows. היא הייתה אסירת תודה. היא אמרה: ׳אפילו לא הייתי צריכה להדליק קול. רק מלהסתכל על האצבעות שלה הבנתי מה הכוונה׳.״

״מאז אני תמיד מכניסה קישורים לסרטונים החינמיים כדי שכולן יוכלו לראות וללמוד. כמעט ולא מגיעות אלי בקשות להסברים נוספים. וגם בתור בונוס - מעלה אחוזי צפיה למי שצילם את הסרטונים, כי באמת מגיע להם.״

מה את חושבת על כתיבת הוראות בעברית?

״תמיד שואלים אותי למה את לא כותבת הוראות בעברית. אני לא יודעת את השפה של הסריגה בעברית. שמאל, ימין, זה בערך זהו. יש כל כך הרבה מונחים מקצועיים שאין לי מושג אפילו איך מתרגמים אותם. צריך לתת אתגר לאקדמיה לעברית לדעתי. שיוציאו איזשהו סטנדרט אחיד, שיהיה איזשהו בסיס.״

איך את ניגשת לנושא המידות?

״אני משתדלת שכל הדוגמאות שאני מוציאה יהיו בטווח גדול של מידות. אני חושבת שבשנים האחרונות יש יותר מודעות, אבל עדיין יש הרבה מעצבים שלא מאמינים שיש סרגניות שמוכנות לסרוג מידה מעבר ללארג'. זה מרתיח אותי. אם האישה היא אקסטרה לארג', למה להוציא אותה מחוץ לתמונה?״

״מבחינת שכיחות, אקסטרה לארג' זו מידה מאוד נפוצה. היא בדרך כלל גם הראשונה שנגמרת בחנויות. זו הייתה אחת הסיבות שהחלטתי שאני מרחיבה את טווח המידות שלי, ממידה של אקסטרה סמול, שזה בדרך כלל מידה של נערות. גם הפסקתי להשתמש באותיות. אני כותבת Size 1, 2, 3, כדי לא לשים

לייבל.״

״למצוא טסטרית לכל מידה ומידה זה לא תמיד אפשרי. אבל אני מאוד מאמינה במתמטיקה ובניסיון. בנוסף, אני אוהבת לקבל פידבקים מקבוצת הטסטריות שלי, זה מאפשר לי לשפר את הדוגמאות ומעלה את המוטיבציה ליצור עוד״.

Honey Bee

איך את מתייחסת לכל נושא ההתאמות האישיות של הדוגמאות שלך?

״אני מוסיפה שורות מקוצרות באזור החזה, לבנות שהן מעבר למידה A ו-B, או כאלה שפשוט לא אוהבות שהחלק הקדמי של החולצה מתרומם ביחס לגב. כמעט בכולן. יש דוגמאות שהן כל כך מסובכות בפני עצמן שלהכניס לשם שורות מקוצרות זה פשוט להפוך את זה למשהו מאוד בומבסטי.״

״אני נותנת את זה כאופציה. זה לא חלק מההוראות שהוא בלתי נפרד. אני מגיעה לעניין של שורות מקוצרות ומסבירה שבשלב זה מי שמעוניינת יכולה לסרוג שורות מקוצרות. מי שלא מעוניינת מדלגת ואני מציינת לאיזו פסקה היא אמורה לעבור.״

״באותה מידה יש לי בהרבה דוגמאות הערה בקשר לחלק של הגב. כל מי שאין לה יציבה של בלרינה, זה לא אומר שהיא צריכה לסבול שהחולצה תתרומם לה מאחור כל פעם והיא תצטרך למשוך אותה ולמשוך אותה. אז אני מסבירה איך צריך להאריך את הגב. אבל מה זה אומר מבחינת שרוול? כי בעצם זה מגדיל את פתח השרוול. מה עושים עם פתח השרוול? אם מגדילים את החלק הזה ואחר כך הולכים להוראות השרוול, מה צריך לקחת בחשבון? מה לשנות?״

עם איזה חוטי קיץ את אוהבת לסרוג?

״אני מתה על משי בורט. הוא כמו נייר, לא נדבק לגוף, יבש כזה. בפעם הראשונה שסרגתי לי חולצה ממשי בורט, זה היה חוט של חברה יפנית. ראיתי את החוט הזה אצל אחת הסרגניות שלנו בקבוצה, ונורא אהבתי את המראה של הטוויד, עם נקודות בצבע אחר. הזמנתי את זה מיפן וזה הגיע.״

״סרגתי איתו. לא נהניתי מהסריגה בכלל. החוט לא נעים לידיים, זה לא זורם אפילו עם מסרגות אלומיניום שאמורות להחליק הכל. זה כן עף, ולא לכיוון שאת רוצה, כי זה מחליק, ואין לו את ההתנגדות הטבעית של צמר. אבל כשסיימתי את החולצה, וכיבסתי ולבשתי, לא רציתי להוריד. זה פשוט הקסים אותי.״

״באותו קיץ קבענו עם הקבוצה של הסרגניות שלנו להיפגש בפארק הירקון, באותו מקום של המפגש השנתי. אנחנו נפגשות שם מדי פעם, בקבוצה אינטימית יותר. באותו יום היה חמסין, ארבעים מעלות. הרבה לא הגיעו, כי אמרו: מה פתאום בחום הזה לצאת לפארק, החוצה מהמזגן, ועוד לשבת ולסרוג? אין סיכוי.״

״אמרתי לעצמי אני אשרוד את זה. מקסימום אם יהיה לי חם, אני אחזור הביתה ויצאתי. הייתי שם עד שתים עשרה וחצי, אחת. היינו בצל. לא הייתה שמש, היה הכל אביך ואפרורי. אבל החום כשלעצמו התחיל להציק לי רק אחרי שתים עשרה. התחלתי להרגיש שאין לי מספיק אוויר לנשום. זה לא שחם לי. האוויר שאני נושמת, אני לא מרגישה אותו מרוב שהוא חם, כמו באמבטיה כשאת בתוך אדים. זאת התחושה. סאונה. ואז בעצם הבנתי את היתרון של משי בורט. ומאז זה החוט מספר אחת בשבילי בקיץ.״

״למדתי להעריך אותו. במיוחד כשאני יודעת שבסופו של דבר זו חולצה שבאותו קיץ לא ראתה את הפנים של הארון שלי. זה היה לכבס, לייבש ולשים עוד פעם. זה לא היה מגיע לארון. הייתי לוקחת את זה מהכביסה ופשוט שמה על עצמי וממשיכה הלאה. החולצה הזאת הייתה מסכנה באמת. הייתי חייבת לסרוג עוד אחת רק בשביל שהיא תשרוד עוד קיץ. כי כמה אפשר לחרוש על אותו בגד בשלוש שנים?״

באחת התמונות שלך ושל הבת שלך יש ממש תחושה של קיץ מקומי. איפה זה צולם?

״זה היה בשדה של חיטה שבדיוק אספו אותה. יצאנו לשדה מחוץ לעיר, איפה שבדרך כלל מגדלים חיטה. זה היה כבר הרבה אחרי הקציר, אז כל מה שנשאר שם היה צהוב לחלוטין, וזה כזה המחיש את החום. את החום של הקיץ שלנו.״

Calm Sea Top

מהו דבר שלא הצליח, פרויקט, עיצוב או החלטה שבדיעבד התגלתה כטעות?

״בגדול אין לי כאלה חרטות בעניין סריגה, כי אם ממש סרגתי משהו, היה סוודר שסרגתי וחשבתי שאני סורגת אותו לעצמי. זה היה ממש בהתחלה. קניתי הוראות של מעצבת, סרגתי לפי הוראות אחד לאחד. ממש עבדתי על דוגמית, מתח סריגה, הכל.״

״הסוודר יצא מהמם והחוט היה פשוט סוף הדרך. אחד החוטים הטובים יותר. סיימתי, כיבסתי. ניסיתי ללבוש וזה לא ישב עליי. זה לא שהיה קטן. להפך, הוא היה קצת יותר מדי גדול. אבל החלק הקדמי עלה לי. בגלל שזה סוודר  שנסרג מלמטה למעלה, בלי שורות מקוצרות, החלק הקדמי פשוט התרומם. אני כל הזמן הייתי צריכה למשוך אותו למטה.״

״כל פעם ששמתי את הסוודר הייתי ממש kicking myself שלא הקשבתי לקול הפנימי שלי. רציתי רוגע, רציתי ראש נקי. זה לא הרבה חישובים להוסיף את השורות המקוצרות באזור הזה. זה לא סיפור גדול. אבל לא הוספתי. וזה משהו שאני מאוד מתחרטת עליו, כי גם לא יכולתי לפרום את הסוודר מבלי לפגוע בחוט.״

״אמרתי, טוב, זה יהיה בשבילי ממש שיעור לעתיד להקשיב לקולות האלה, ולא לוותר על דברים שאני יודעת שאני חייבת. אחרת זה לא ישב כמו שאני רוצה ואני לא אלבש את זה. זה הפך להיות סוודר של הבית. וגם בבית הפסקתי ללבוש אותו, כי כל פעם שהייתי שמה אותו זה היה כזה: את רואה איזה שטות עשית? זה עצבן אותי. תרמתי את הסוודר וזהו. אין מה לעשות.״

״זה היה שיעור מאוד יקר. גם הצמר היה מאוד יקר וגם השקעתי בו כל כך הרבה זמן. אבל עכשיו אף פעם לא יהיו לי תהיות בעניין האם לעשות שורות מקוצרות בחזה או לא לעשות.״

מה הדבר הבא שאת עובדת עליו?

״אני בדיוק יושבת פה עם דוגמית של חוט קיצי. הקטנה שלי הזמינה חולצת טי שירט לקיץ. אני עושה חישובים התחלתיים. בונה דוגמה.״

״בנוסף, השבוע השקתי דוגמה חדשה בשם Pathway, שהיא חולצה לעונת המעבר. יש לה מפתח V נדיב בשביל לענוד שרשרת קטנה. סרגתי שרוול שלושת רבעי באורך צמיד, ויש גם אופציה לסרוג שרוול קצר. שילבתי קצת תחרה, אבל לא יותר מדי מחוררת. כמעט ואין אצלי עיצובים עם תחרה באזורים שרואים את החזייה. בראיה שלי, הדגמים הקיציים צריכים להיות מתאימים גם למורה בביה"ס וגם לעובדת בסביבה משרדית. כלומר, שיהיה מעניין אבל לא חשוף מדי ולא מחייב שכבה נוספת, בטח לא בקיץ החם שלנו.״

״את החולצה סרגתי עם חוט Holst Garn Tides. הוא לא רך, אולי גם לא הכי מתאים לעור רגיש. אבל לי אישית הוא מאוד נעים, אני גם אוהבת את העקצוצים של צמר.״

״השאיפה שלי שכל אחת תוכל למצוא אצלי משהו שמתאים לה ולאסתטיקה שלה.״

Pathway, הדוגמה החדשה של ויקטוריה

עקבו אחרי ויקטוריה:

אינסטגרם: https://www.instagram.com/aurigasknits/

רבלרי: https://www.ravelry.com/designers/victoria-groger