פסים: מהשוליים אל המרכז
- חן מנדלסון אדרקה
- 14 בנוב׳
- זמן קריאה 4 דקות
פסים היום הם אלמנט עיצובי קלאסי ונצחי, אבל במשך מאות שנים הם סימנו משהו אחר לגמרי – את החריג והמוקצה. ההיסטוריון מישל פסטורו מתאר בספרו The Devil’s Cloth שבימי הביניים רק אנשים שחיו בשולי החברה לבשו פסים: ליצנים, עבדים, אסירים, יהודים, ונשים שסטו מהנורמה.
פסים שברו את הסדר החזותי ולכן שימשו כסימן של אי־סדר חברתי.
מהים אל החוף: מדים, חופש ונשיות
באמצע המאה ה־19 הנמלים הצרפתיים הכילו בליל צבעוני של אנשים. בכל נמל, ובכל ספינה, אנשי הצוות לבשו בגדים שונים. ב 1858 פרסם משרד הצי הצרפתי תקנות למדי מלחים: חולצת סריג לבנה עם עשרים פסים כחולים בגוף וארבעה־עשר בשרוולים. ההסבר שהתלווה לתקנות היה פשוט: הפסים מאפשרים לזהות אדם שנופל לים. כך נולדה ה־marinière, חולצת עבודה פונקציונלית, סרוגה מצמר גס מברטאן, שעתידה לשנות את פני האופנה.
בתחילת המאה ה־20, הגוף הנשי עדיין היה כבול תחת מחוכים שהקשו על הנשימה, חצאיות כבדות ממשי או טוויד, ותחתוניות שנועדו לשמר את צורת השמלה או החצאית. קוקו שאנל, המעצבת הנודעת, הגיעה לדוביל ב־1913 וראתה את המלחים של נורמנדי לבושים בחולצות פסים. היא זיהתה שם את כל מה שהיה חסר לנשים: תנועה, אוויר, חיים. היא לקחה את קווי העיצוב של המדים, הצווארון הפתוח, הכתפיים הישרות והפסים הכחולים על רקע לבן ותרגמה אותם לעולם אחר לגמרי. היא בחרה בבד ג׳רסי רך וגמיש, חומר שנחשב אז פשוט ועממי, אך בידיה של שאנל הפך לאלגנטי ונחשק. הגזרה התרופפה והשתחררה מהמחוך, אפשרה לגוף לנוע בחופשיות ועטפה אותו בקווים טבעיים. הצבעוניות נשמרה מינימליסטית, כחול ולבן ושידרה רעננות. החולצה שולבה עם מכנסיים קלים או חצאית ישרה, מראה שנחשב באותם ימים נועז.
זה היה מהלך עיצובי־תרבותי. שאנל ביקשה לשחרר את הגוף. היא לקחה בגד שנולד ממשמעת ואחידות, והפכה אותו לסמל של חופש תנועה ונשיות מודרנית. כך נולדה חולצת הפסים של דוביל – לא כחולצת עבודה, אלא כהצהרה. הפסים עברו מהמעמד העובד אל הארון של נשים חופשיות, והפכו לשפה של אלגנטיות מודרנית.
ז׳אן פול גוטייה: הפסים מתפרקים ומתחדשים
עבור ז׳אן פול גוטייה, חולצת הפסים של שאנל הייתה נקודת מוצא למרד משלו. אם שאנל שחררה את הנשים מהמחוך, גוטייה ביקש לשחרר את המגדר כולו מהתבניות הנוקשות. הוא אימץ את החולצה הימית והפך אותה לסימן ההיכר שלו – סמל של נזילות מגדרית וחופש ביטוי. אצל גוטייה, הפסים שאפיינו בעבר סדר ושייכות לצי הצרפתי, הופכים לכלי של טשטוש גבולות. הם מחברים בין גבריות לנשיות, בין מדים רשמיים לחופש אישי. אותה דוגמה פשוטה של קווים כחולים ולבנים נעשית אצלו שפה של זהות גאה ושל מרד בעיצוב ובתרבות.
אופנת הפסים מגיעה אל הסריגה
הפסים, שכבר עברו מהים אל המסלול, מצאו את דרכם גם לסריגה הביתית. בשנות השלושים החלו להופיע בעיתוני הנשים דוגמאות סריגה של סוודרים “ספורטיביים” מפוספסים, סרוגים בחוטים רכים וגזרות חופשיות לתנועה.
הסריגה, שנחשבה כמלאכה ביתית, הפכה לזירה לעיצוב מודרני. ומשם הדרך אל היוצרים בני זמננו, שהפכו את הפסים לשפה אמנותית, הייתה קצרה.
קיף פאסט: הפסים כרגש
בדוגמאות הסריגה של Kaffe Fassett, הפסים הם שפת צבע ודרך לבטא רגש ותנועה בתוך הבד. הוא משתמש בגוונים מתחלפים שנראים מקריים אך נבנים באינטואיציה מדויקת, ויוצר רטט חזותי שמזכיר ציור.
למרות שטען ש״אין בסריגה שלי אתגר טכני אמיתי״, העורכות של Rowan Yarns שעבדו איתו תיארו את הניסיון לעקוב אחרי עשרות הצבעים בכל דגם כמשימה כמעט בלתי אפשרית. טכנית, התכים פשוטים; האתגר טמון בהרמוניה הבלתי צפויה של הצבעים. כך הפכו הפסים של פאסט למסר בפני עצמם: הצבעים הם שפה וכל סורגת מוזמנת לפתח את הסגנון שלה.
סטיבן ווסט: מבנה, תנועה, חופש
סטיבן ווסט (Stephen West), שפרץ כעשור אחריו, ניגש לפסים כאל מבנה אדריכלי. הוא בונה מהם מרחבים גרפיים, קווים גאומטריים, צבעים נועזים ופרופורציות כמעט תיאטרליות. בדוגמאות כמו Quake Scarf & Shawl או Dotted Rays, הפסים מגדירים את הצורה של הבד כולו, והסריגה הופכת למופע של חופש וחדשנות.
ווסט מפר את הסדר מבפנים. אם פאסט צבע את הפסים, ווסט מפרק אותם. הוא לוקח את הקווים הסדורים ומותח, מסיט ומקפל אותם לצורות חדשות. הפסים כבר אינם דקורציה, אלא שלד שמחזיק את הצורה ומזמין את הסורגת לאלתר. בכך הוא מערער על גבולות הסריגה כשיטה קבועה מראש, והופך אותה לתהליך פתוח וחקירתי. הסדר נשמר רק כדי שיוכל להישבר שוב.
אנדריאה מאורי: הפסים נמסים אל הזמן
אנדריאה מאורי (Andrea Mowry) יוצרת פסים שמתמזגים זה בזה במקום להיות מופרדים. הפסים בעיצובים שלה מבטאים זמן, תנועה ושינוי, ומספרים על סריגה כמדיטציה מתמשכת. דוגמת Find Your Fade נולדה בתקופה שבה מאורי הרגישה עייפות ורוויה, ורצתה לחזור לסריגה פשוטה, חופשית ומרגיעה. היא חיפשה דרך לסרוג בשביל הנפש, מתוך משחק וזרימה ולא כדי לפרסם עיצוב חדש. כך נולד השאל הא־סימטרי, שמתחיל מנקודה צרה ומתרחב בהדרגה. הוא משלב סריגת גרטר עם רצועות של תחרה פשוטה, שמעניקות לו קלילות ותנועה.
אצל מאורי ההפרה מתרחשת בתוך הסדר עצמו. היא שוברת את הגבולות הברורים של הפסים והופכת אותם למעברים נוזליים של צבע. במקום קווים נפרדים – זרימה. במקום תבנית חוזרת – תנועה מתמדת. בכך היא מאתגרת את החוק הבסיסי של הפסים כאלמנט גרפי, והופכת אותם לאזורי ביניים: מקום שבו הצבעים מתמזגים והרגש נוכח.
אם אצל פאסט הצבע הוא שפה, ואצל ווסט הוא מבנה, אצל מאורי הוא מצב פנימי – רישום של זמן, נשימה ותהליך. שלושתם יוצרים יחד רצף: צבע שמספר רגש, מבנה שמבקש להשתנות, וזרימה שמאפשרת לכל זה להתערבב. הם מדגימים איך הפסים, שנולדו כחלק ממדי עבודה ימיים, הפכו באמנות הסריגה למרחב של חקירה וביטוי אישי. מהשוליים של החברה ועד לקדמת הבמה של האופנה והיצירה – הפסים מזכירים לנו שחופש מתחיל בשבירת הקו.
אם פסים עוררו את הסקרנות שלך, דוגמת הצעיף של נורו (בעברית, להורדה חינם) היא נקודת פתיחה נהדרת לסריגה שהיא קלה וממכרת. החלפות הצבע של Noro Silk Garden הן הנאה מובטחת.
מקורות
Pastoureau, M. (2001). The Devil’s Cloth: A History of Stripes and Striped Fabric. New York: Columbia University Press.
Schoeser, M. (2012). Textiles: The Art of Mankind. London: Thames & Hudson.
Steele, V. (1998). Paris Fashion: A Cultural History. Oxford University Press.
Vaughan, H. (2013). Chanel: The Vocabulary of Style. London: Thames & Hudson.
Musée des Arts Décoratifs. (2022). Jean Paul Gaultier: Fashion Freak Show. Paris: Exhibition Catalogue.
Fashion and Textile Museum. (2023). Kaffe Fassett: The Power of Pattern. London: Yale University Press.
Merrow, A. (2024, January). Kaffe Fassett, Artist & Color Master. PieceWork Magazine.
West, S. (2015). Westknits Bestknits: Number One—Shawls. Amsterdam: Westknits Publications.
West, S. (2017). Westknits Bestknits: Number Two—Sweaters. Amsterdam: Westknits Publications.
Indie Untangled. (2017, January). Untangling Andrea Mowry of Drea Renee Knits. Retrieved from https://indieuntangled.com
SweetGeorgia Yarns. (2017, January 31). Podcast Episode 043 – Finding Fade with Andrea Mowry. Retrieved from https://sweetgeorgiayarns.com
נהנית מהמאמרים שלך. לומדת דברים חדשים..למרות שנים רבות של סריגה. תמיד לומדת. תודה