ברברה ווקר: אליעזר בן-יהודה של הסריגה
- 1 בינו׳
- זמן קריאה 3 דקות
אשת מפתח בעולם הסריגה, חוקרת עצמאית ומובילת דעה פמיניסטית שהפכה מלאכת יד לשפה עם תחביר
עולם הסריגה נפרד לפני שבוע מברברה ווקר (Walker). מותה מסמן סיום של תקופה, ומזמין התבוננות מחודשת בעבודה שיצרה תשתית מושגית, טכנית ותרבותית שממשיכה להשפיע על האופן שבו סורגות חושבות ופועלות עד היום.
תרומתה חוצה תחומים: כלים וטכניקות סריגה שנכנסו לשימוש רחב, אנציקלופדיות סריגה שהפכו לספרי יסוד, וגוף כתיבה פמיניסטי רחב היקף שביקש להשיב לנשים ידע, היסטוריה וסמכות תרבותית.
סריגה כתחום דעת
ווקר הגיעה לסריגה מתוך סקרנות אינטלקטואלית. היא למדה עיתונאות, עסקה בכתיבה, והייתה חוקרת אוטודידקטית מובהקת. בכל חורף בחרה לעצמה תחום לימוד, כמו אסטרונומיה, אדריכלות, מיתולוגיה ודתות, שאלה עליו ספרים, וצללה לעומק. הסריגה נכנסה לחייה כאחד מתחומי העניין הללו.
באמצע שנות השלושים לחייה, לאחר שכבר עסקה בכתיבה ועבדה כעיתונאית, היא החלה לסרוג באופן רציף. היא החלה לאסוף תכי דוגמה ממקורות מגוונים: ספרי סריגה ישנים, מסורות אזוריות, דוגמאות שנשכחו או חדלו להיסרג. מתוך האיסוף הזה התברר לה שהידע בסריגה שנצבר לאורך דורות לא היה מרוכז, מסודר ונגיש. כך נולדה סדרת הספרים Treasury of Knitting Patterns. היא בקשה להנגיש את הידע כך שכל סורגת תוכל להשתמש בתכים שבאנציקלופדיה וליצור מהם יצירות חדשות.
הבחירה במילה Treasury הייתה הצהרה ברורה. מדובר באוצר ידע: מאות תכים מסווגים לפי היגיון פנימי, מתועדים בשיטתיות ובהקפדה. היא יצרה לסריגה שפה עם תחביר, וריאציות, והקשרים היסטוריים, שניתן ללמוד, לנתח, ולהמשיך לפתח.
חדשנות טכנית שהפכה למיינסטרים
מעבר למלאכת התיעוד, ווקר פיתחה טכניקות סריגה שנכנסו לשימוש רחב והפכו לחלק מהסריגה של כולנו. צמצום ה- SSK,(slip, slip, knit) הוא אחת ההמצאות הכי מפורסמות של ווקר. הוא מספק פתרון מדויק ליצירת צמצום עם הטיה לשמאל, ובן-הזוג הטבעי של סריגת שתי עיני ימין יחד.
בעוד שאליזבת צימרמן כתבה בשנות השישים בפעם הראשונה על סוודרים שנסרגים מלמעלה למטה בחלק אחד, ווקר מיפתה את השיטות השונות לסריגה מלמעלה למטה, השוותה ביניהן והציגה את היתרונות והחסרונות בצורה סדורה בספר Knitting from the Top (1972).
אחת מתרומותיה הבולטות ביותר של ווקר היא פיתוח שיטת Mosaic Knitting - סריגת צבע המבוססת על החלקת עיניים (slip stitches). עד אז, דוגמאות צבע גיאומטריות נסרגו בעיקר בטכניקות כמו Fair Isle / stranded knitting, שדרשו עבודה עם שני חוטים במקביל בכל שורה, שליטה גבוהה במתח ונשיאת חוטים מאחור. ווקר הציעה עיקרון חדש: בכל שורה סורגות בצבע אחד בלבד, בעוד שהצבע השני נוצר באמצעות החלקת עיניים מהשורה הקודמת. כך מתקבלת דוגמה חדה וברורה, עם נוכחות צבעונית מלאה, ללא עבודה בשני חוטים בו-זמנית.
החידוש כאן אינו רק טכני אלא תפיסתי. שינוי קטן במבנה הפעולה הגדיל משמעותית את מרחב האפשרויות העיצוביות, והפך סריגת צבע לנגישה וברורה יותר. זהו דפוס מחשבה שחוזר בעבודתה של ווקר: פירוק מערכת קיימת, ניסוח מחדש של הכללים, והרחבת האפשרויות בלי לוותר על עומק או איכות.
סריגה כתרבות חיה
ווקר תרמה תרומה עמוקה לשינוי האופן שבו סריגה נתפסת תרבותית. היא הציגה אותה כתחום יצירה מלא, שמכיל מסורות חוצות תרבויות, זיכרון היסטורי ודיאלוג מתמשך בין עבר להווה. בדוגמאות שאספה ובאלו שפיתחה מופיעים מוטיבים קלטיים, מבנים גיאומטריים, תחרה היסטורית וסמלים תרבותיים. אצל ווקר, תך סריגה הוא יחידת משמעות ודוגמה היא טקסט שניתן לקרוא, לפרש ולהמשיך לכתוב. הגישה הזו פתחה פתח לדור של סורגות ומעצבות לראות בעבודתן ביטוי תרבותי ואישי, ולא רק עשייה שימושית.
עבודה חברתית כנקודת מפנה
בשנות השבעים עבדה ווקר עם נשים ונערות במצבי קצה. היא התנדבה בקווי סיוע, ליוותה נערות בהריון, ונפגשה מקרוב עם נשים שחוו אלימות, הדרה והעדר גישה לידע, משאבים ובחירה. העבודה הזו חשפה בפניה דפוסים עקביים של פגיעה בנשים - דרך מוסדות, דרך דת, דרך שפה ודרך סיפורים תרבותיים. מתוך המפגש הזה החלה לשאול שאלות רחבות יותר: מי מחזיק בסמכות תרבותית, מי כותב את הסיפורים, ואיך נוצר פער מתמשך בין חיי נשים בפועל לבין האופן שבו הן מיוצגות במיתוסים ובהיסטוריה. מתוך הצורך להבין את הפער הזה היא פנתה למחקר: לארכיונים, למיתולוגיות ולטקסטים דתיים, במאמץ למפות ידע נשי שנשמט מן הנרטיב המרכזי ולהשיב לו נוכחות ומשמעות.
פמיניזם כהשבת ידע
כך נולד גוף הכתיבה הפמיניסטי שלה, ובראשו The Woman’s Encyclopedia of Myths and Secrets. זהו ניסיון רחב היקף לאסוף אלות, סמלים, טקסים ודמויות נשיות שנדחקו מן ההיסטוריה התרבותית המקובלת.
ווקר פעלה כחוקרת עצמאית, עם חופש מחשבתי ואומץ אינטלקטואלי. הספרים שלה פתחו מרחב לחשיבה אחרת על היסטוריה, רוחניות וידע נשי, והציעו קריאה מחודשת במקורות שהתקבלו במשך דורות כמובנים מאליהם. החוט המחבר בין ספרי הסריגה לספרי הפמיניזם ברור: זהו תיעוד שיטתי של מסורות נשיות, איסוף ידע שנוצר בידיים של נשים, והתעקשות על ערכו התרבותי.
מורשת חיה
ההשפעה של ברברה ווקר נוכחת עד היום: בספרים שעדיין פתוחים על שולחנות עבודה, בדוגמאות שנסרגות שוב ושוב, ובאופן שבו סורגות רבות חושבות על מלאכתן. אולי תרומתה העמוקה ביותר היא ההבנה שסריגה יכולה להיות מעשה אינטלקטואלי, שידיים חושבות ושעבודת נשים היא מקור ידע, יצירה וכוח.
ברברה ווקר הלכה לעולמה לפני מספר ימים, והחוטים שהיא השאירה ממשיכים להיסרג - בכל פעם שאנחנו בוחרות להבין, לחקור, ולסרוג מתוך מודעות.
מרתק, תודה רבה על המידע
חן, תודה
כל-כך תודה על המידע, על ההסברים, על הנגישות לחומרים המרתקים, לגישות ואידיאולוגיות, לסיפורים מאחדים ומלכדים, אנושיים ובעיקר נשיים.
גם סיפור הרגלן, גם המחקר על ההתחלות והמחויבויות, ובוודאי על ברברה ווקר.
האם אפשר להשיג ספרים שלה, באמאזון, למשל?
חן, המגזין כל-כך, כל-כך מעשיר, מאפשר מחשבה, מעודד, ואפילו ממלא תקווה - כסורגת שאוהבת מאד להתחיל בלי שום הקדמות.
השבוע דברתי עם בעלת חנות, שאמרה לי שחוט מסוים מצריך "בלוקינג" - היא רק לא כינתה את התהליך בשמו, אלא רק תיארה - ואני, בליבי, הודיתי שזה לא בשבילי - והנה, קראתי בדקדקנות את ההוראות בפרק המקוון ואחרי שסרגתי את הדוגמית - כמו שמומלץ - הדוגמית מתייבשת...
כך, שהקריאה, מכניסה איזה שהוא דרייב, עידוד וקצת פותחת את זווית הראייה והגישה. אצלי לפחות,…