להתחיל ה-כ-ו-ל, עכשיו!

על התחלות, דופמין, והרצון להיות גרסה טובה יותר של עצמי

ינואר מגיע עם דחף כמעט פיזי. הידיים רוצות להעלות עיניים לפרויקט חדש עכשיו. הראש מדמיין צבעים, דוגמאות, סוודר ש“הפעם באמת יהיה בדיוק”. ובאותה נשימה ממש מופיע גם החשק המקביל של החיים עצמם: להתחיל להתעמל, לאכול אוכל “נקי”, לקום בחמש בבוקר למדיטציה, להיות הגרסה הזאת של עצמי שנראית כל כך טוב בדמיון.

יש בהתחלות משהו מחשמל. הן מרגישות כמו פתיחת חלון. כמו הזדמנות. כמו רגע שבו הכול עוד אפשרי. בסריגה אנחנו מכירות את זה היטב. התופעה אפילו קיבלה את השם הרפואי Startitis – הדחף להתחיל עוד ועוד פרויקטים, בדרך כלל לפני שסיימנו את הקודמים. אבל מה שקורה במסרגות בינואר קורה גם בגוף, ביומן, ובצלחת. וזה לא מקרי.

סטרטיטיס במלוא עוצמתו

התחלות מרגשות בינואר, מדשדשות בפברואר

נתונים מעולם הכושר מראים את אותו דפוס מדי שנה. ניתוחי תנועה המבוססים על נתוני מיקום של מכוני כושר בארצות הברית מצביעים על עלייה חדה בהגעה לחדרי כושר בתחילת ינואר. לפי דוחות של Placer.ai, בינואר 2025 נמדדה קפיצה של למעלה מ-20% במספר הביקורים במכוני כושר לעומת דצמבר 2024, מגמה דומה לזו שנמדדה גם בינואר 2024. במקביל, נרשמה ירידה זמנית בביקורים ברשתות מזון מהיר (Placer.ai, 2025)

ואז, סביב תחילת פברואר, המגמה מתהפכת. נתוני מיקום והתנהגות צרכנית מצביעים על כך שבערך בשבוע השני של פברואר מתחילה ירידה עקבית בנוכחות במכוני כושר, במקביל לעלייה מחודשת בצריכת מזון מהיר. דפוס זה תואר כבר לפני מספר שנים בדוח של Foursquare, שזיהה את אמצע פברואר כנקודת השחיקה המרכזית של החלטות כושר לשנה החדשה (Foursquare, 2018). גם דוחות של IHRSA, ארגון הגג של תעשיית הכושר, מצביעים על שיעורי נשירה גבוהים במיוחד בקרב מצטרפים חדשים בחודשים ינואר–פברואר.

הדפוס הזה מעלה שאלה מעניינת: אם כל כך הרבה אנשים חווים את אותה דעיכה, אולי הבעיה אינה במשמעת. אולי היא במנגנון?

למה ההתחלה כל כך מושכת אותנו

מאחורי המנגנון הזה עומד הדופמין. הוא מוליך עצבי, חומר כימי שמאפשר לתאי עצב במוח להעביר ביניהם מסרים. הוא מעורב בתנועה, בקשב, בלמידה, ובאופן מרכזי מאוד גם במוטיבציה. בניגוד לדימוי הפופולרי שלו, דופמין אינו “סם ההנאה”. מחקרים עדכניים מראים שתפקידו העיקרי הוא לאותת על חשיבות, דחף, גירוי חדש, התחלה שעדיין לא נחוותה. החוקר קנט ברידג' (Berridge) הגדיר זאת באמצעות הבחנה בין שני מנגנונים שונים:

• השתוקקות (Wanting): המנגנון שדוחף אותנו לרדוף אחרי משהו, ולפעול כדי להשיגו. זהו ה"דרייב" או הרעב המנטלי, והוא מופעל על ידי דופמין.

• התענגות (Liking): תחושת העונג, הסיפוק וההנאה הממשית בזמן צריכת הגמול (לדוגמה הטעם של האוכל או התחושה של הישג). מערכת זו מופעלת על ידי חומרים אחרים במוח (אנדורפינים).

המוח שלנו מתוגמל חזק יותר על הבטחה מאשר על מימוש. זו הסיבה שהתחלה מרגישה כל כך טובה. לא משום שהיא קלה, אלא משום שהיא חדשה. בסריגה זה קורה כשאנחנו בוחרות חוט, מעלות עיניים, מדמיינות את הפריט המוגמר. בחיים זה קורה כשאנחנו מדמיינות את עצמי שמתמידה, בריאה, מסודרת, רגועה. בשלב הזה עדיין אין עייפות, אין טעויות, אין צורך להתמודד עם אמצע ארוך ושקט. יש בעיקר ציפייה.

מחקרים על נטייה לחיפוש חידוש (novelty seeking), ובהם עבודות של קוסטה ועמיתיו (Costa et al., 2014), מראים כי אנשים נוטים לבחור בגירוי חדש על פני המשך של פעילות מוכרת, גם כאשר הפעילות המוכרת משרתת מטרות ארוכות טווח. זהו מנגנון ביולוגי עמוק, ולא חולשה אישית.

הרצון להיות “גרסה טובה יותר של עצמי”

אבל ההתחלות של ינואר אינן רק כימיה מוחית. הן גם זהותיות. כשאנחנו מתחילות משהו חדש, אנחנו לא רק עושות פעולה. אנחנו מספרות לעצמנו סיפור: ככה אני רוצה להיות. סורגת שמסיימת. אישה שמתמידה. מישהי שיש לה קצב, סדר, שקט. הדימוי הזה חזק מאוד, והוא מזין את ההתחלה באנרגיה רגשית עמוקה. לא רק “אני עושה”, אלא “אני בדרך להיות”.

ינואר טיפוסי

כך נולד גם המתח. כי ההתחלה שייכת לדמיון, וההמשך שייך למציאות. ההתחלה נשענת על חידוש, על דופמין, על תקווה. ההמשך ידרוש איכויות אחרות לגמרי – אורך רוח, סבלנות, עבודה. והמעבר בין שני האזורים האלה הוא בדיוק המקום שבו הקשב מתחיל לנדוד.

במאמר הבא בשבוע הבא נעמיק בשאלה מה קורה לנו אחרי שההתלהבות שוככת, למה האמצע כל כך מאתגר, ואיך אפשר לעבוד עם Startitis בלי להילחם בו ולהבין מה הוא מבקש מאיתנו.

מקורות (APA)

Berridge, K. C., & Robinson, T. E. (1998). What is the role of dopamine in reward: Hedonic impact, reward learning, or incentive salience? Brain Research Reviews, 28(3), 309–369. https://doi.org/10.1016/S0165-0173(98)00019-8

Costa, V. D., Tran, V. L., Turchi, J., & Averbeck, B. B. (2014). Dopamine modulates novelty seeking behavior during decision making. Behavioral Neuroscience, 128(5), 556–566. https://doi.org/10.1037/a0037127

Foursquare. (2018). The rise and fall of New Year’s fitness resolutions. Foursquare Insights. https://location.foursquare.com/resources/blog/new-years-resolutions-fitness

International Health, Racquet & Sportsclub Association (IHRSA). (2024). Health club consumer report. https://www.ihrsa.org/publications/

Lembke, A. (2021). Dopamine Nation: Finding Balance in the Age of Indulgence. Dutton.

Placer.ai. (2025). January gym visits surge as New Year’s resolutions kick in. Placer.ai Research Report. https://www.placer.ai/blog/january-gym-visits-2025

Schultz, W. (1998). Predictive reward signal of dopamine neurons. Journal of Neurophysiology, 80(1), 1–27. https://doi.org/10.1152/jn.1998.80.1.1

Schultz, W. (2016). Dopamine reward prediction-error signalling: A two-component response. Nature Reviews Neuroscience, 17, 183–195. https://doi.org/10.1038/nrn.2015.26