שוברת מיתוסים וסורגת מסלול משל עצמה
- חן מנדלסון אדרקה
- 9 באוק׳
- זמן קריאה 3 דקות
ראיון עם רוזין פאר, הבעלים של Leen's Knit, חנות חוטים אונליין ישראלית
רוזין גדלה בבית מסורתי, בת הזקונים במשפחה. “סבתא שלי נפטרה עוד לפני שנולדתי, אבל תמיד סיפרו לי עליה – שהיא סרגה דברים שאף אחת אחרת לא ידעה. זה ידע שנעלם, ותמיד הרגשתי פספוס גדול. אמא שלי למדה לסרוג בבית הספר. אני זוכרת אותה יושבת עם מסרגות וסורגת לנו סוודרים. כבר אז נמשכתי לחוטים ולצבעים. הייתי נכנסת לחנויות וקונה גלילים רק כי הם קסמו לי. אמא שלי הייתה שואלת למה אני צריכה את כל זה, ואני חשבתי שזה נהדר, לאסוף חוטים, לאגור צבעים, שיהיו שלי. זו הייתה המשיכה הראשונית, עוד הרבה לפני שידעתי לסרוג.”
לנסות, לפרום, להתחיל מחדש
החיבור אל הסריגה לא היה פשוט. “בתיכון ביקשתי מאמא שתלמד אותי לסרוג, אבל לא הצלחתי לקלוט את התנועות. זה תמיד הסתבך והיתה איזו תחושה ש״רוזין בחיים לא תקלוט את זה״. שנים אחר כך, כשהייתה לי כבר ילדה קטנה, החלטתי שזה הפרויקט שלי. נרשמתי לחוג במתנ״ס בחיפה, ונסעתי לשם מדי שבוע ולמדתי איך לסרוג, איך לקרוא תרשימים. בהתחלה חזרתי על התנועות בלי להבין, ופתאום נפל הסימון – ההבנה הגיעה מתוך הפעולה עצמה.”
עבורה זה לא היה רק שיעור טכני אלא תובנה לחיים, רוזין אומרת בחיוך ״“הסריגה לימדה שאני לא תמיד חייבת להבין הכול מראש. זה בסדר להתחיל, ותוך כדי תנועה אני לומדת. אם משהו לא מצליח, אני מנסה שוב. אני נותנת לעצמי שלושה ניסיונות, ואחרי כן אני מקבלת את זה שזה כנראה הכי טוב שלי, ואני שלמה עם מה שיצא. זה בדיוק כמו בחיים.”
קוראת תיגר על האקסיומות מהבית
“בבית לימדו אותי שאסור לשים צמר ישירות על הגוף – שזה מגרד, שזה עושה מחלות, ושנים האמנתי בזה. כשהתבגרתי גיליתי שזה פשוט לא נכון. באירופה ובקנדה כולם לובשים צמר ואף אחד לא חולה מזה. לא כל מה שההורים לימדו אותנו זו האמת, מותר לי להטיל ספק, לבדוק בעצמי, ולגלות מה נכון בשבילי.” כשהיא מספרת את זה, אי אפשר להתעלם מהעומק של האמירה. רוזין שוברת מיתוסים ומרשה לעצמה לבחור מחדש. זהו צעד שמגלם פמיניזם במובן הרחב: לקחת מסורת שעוברת במשפחה, לשאול עליה שאלות, ולסלול נתיב אישי משלה.
ההשראה: צבעים וחוטים
ההשראה שלה מגיעה מהחומר עצמו. “אני שואבת השראה מהחוטים, מהצבעים. ההתאהבות הגדולה שלי הייתה כשגיליתי באינסטגרם את חוטי מלבריגו. נדלקתי. זה היה עולם אחר, וזה מה שגרם לי לקפוץ פנימה.” השלב הראשון שלי היה לסרוג כובעים. סרגתי מעל 350 כובעים. כל כובע היה שונה, בצבע או בטקסטורה, ומכרתי אותם בירידים ובדוכנים. זה נתן לי המון סיפוק – גם מהיצירה הייחודית וגם מהמפגש עם אנשים שהתאהבו בכל כובע.
הצעד הטבעי הבא עבורי היה להביא לארץ את החוט שהתאהבתי בו – מלבריגו. בהתחלה היה לי רק חוט אחד בחנות. די מהר הבנתי שכדי שהעסק יגדל ויתפתח, חייב להיות היצע רחב יותר. משם התרחבתי לעוד חוטים במטרה להביא מגוון לסורגות.”
חוטים עם ערכים
“אני בוחרת בקפידה את החוטים שאני מביאה. חשוב לי שהם יהיו יפים, איכותיים, טבעיים וידידותיים לנו ולסביבה. אני לא מוכנה להתפשר על איכות בשביל מחיר זול. מבחינתי זה חלק מהאחריות שלי, להביא חוטים שישרתו את הסורגות לאורך שנים, ויתמכו ביצירה שהיא גם מודעת וגם מקצועית.”
שירות עבור הקהילה
“אני לא אמזון. אני אישה אחת, אמא לשתיים קטנות, שמנהלת עסק מהלב. אני זמינה תמיד, גם באמצע הלילה. אם מישהי מתלבטת, אני מצלמת לה צבעים, מציגה שילובים בלייב. זה המקום גם להזמין את הקהילה שקוראת את הראיון הזה לדיאלוג איתי: אם יש חוט שחסר לכן בארץ – תגידו לי. זה חשוב לי לדעת מה חסר, כדי שאוכל להביא אותו. יש סטיגמה שחוטים בארץ יקרים יותר. זה לא נכון. אני מקפידה שהמחירים יהיו תואמים לחו״ל, וככל שניתן אפילו נמוכים יותר – במיוחד כשיש משלוחים חינמיים או מבצעים. זה חלק מהאמון שאני בונה עם הקהילה.
סריגה כבית בטוח
“המוזה שלי מגיעה תמיד בין אחת לחמש לפנות בוקר. אלו השעות שבהן אני נדלקת עם רעיונות ופרויקטים חדשים, מתרגשת ורוצה לרוץ לקנות חוטים. אם אין לי מענה באותו רגע – עד הבוקר הרעיון היצירתי מתפוגג ונעלם. מהמקום הזה הבנתי כמה חשוב להיות זמינה תמיד, כדי לעזור להחזיק את הרגע היצירתי הזה בחיים.
סריגה היא לא פעולה סתמית שאנחנו עושות כדי להעביר את הזמן. היא הסביבה הבטוחה שלנו, הוודאות בתוך כל חוסר הוודאות של היום־יום. היא גם ההבטחה שאם מתמידים בה – תמיד מתקבל תוצר. ובכל פריט סרוג נשאר גם הזיכרון של מה שהרגשנו באותה התקופה.”
מבט קדימה
החלום של רוזין הוא להרחיב את מעגלי הסריגה בארץ. “במדינות אחרות יש קהילות תוססות, קבוצות תמיכה. כאן זה עוד מתפתח. אני מאמינה שכשסורגות ביחד – אנחנו מתמלאות פי כמה. החלום שלי הוא לראות את הסריגה כאן לא רק כתחביב אישי, אלא כפעילות של קהילה רחבה, נשית, מחברת ומעצימה.”
כמה שרוזין צעירה, אני לומדת ממנה הרבה. מצאתי בה שותפה טבעית לדרך, היא יזמית, חריפה, יש לה אג’נדה לקדם את תחום הסריגה בארץ, להביא חוטים מעניינים, וליצור תרבות סריגה ישראלית שוקקת. בנוסף, ולא פחות חשוב, היא מלמדת אותי שיעור בסבלנות כשהיא מראה לי שהדרך היא מתפתחת ואולי לא מהירה אבל מאוד מעניינת ומשמעותית.
תגובות